השנה שהייתה – סיכומיישן 2010

לאחר שהתחלתי ב2008, המשכתי ב2009, כבר אין ברירה אלא להמשיך גם השנה. כשחשבתי על השנה שהיתה התחלתי דווקא באכזבה: לא סיימתי את הפרו ספורט עקב פציעה במירוץ, החלטתי לנוח ולא לעשות את הר לעמק (למרות שליוויתי את מיטל), ונפצעתי שוב בסן פרנסיסקו חודש לפני חוצה ארץ – גם אותו לא עשיתי.  התחלתי לחשוב על הזנה הזו ומה עוד קרה בה, לאחר שעזבתי את יבמ, הצטרפתי לעבודה חדשה בסמנכ"ל טכנולוגיות והספקתי לקראת סוף השנה לעזוב גם אותה. הסתכלתי על כל מה שקרה, ואני יכול להגיד שאני מסופק. לא שנה מהממת, אבל שנה של בניה, של חברים, ושל הרבה הרפתקאות – וכשעושים הרפתקאות, לפעמים הן פחות מצליחות.

השנה התחילה עם שיא אישי בטבריה, ללא אימונים מיוחדים וללא מאמץ – פשוט עקב האימונים הרבים לפרו ספורט. לאחר מכן היה לי הרבה זמן לכתוב, וניצלתי אותו להרבה מדריכים ופוסטים קצרים: פוסטים על התאמת נעל לרגלבחירת נעלי ריצה, דברים טכניים כמו ריצה בירידות ואפילו מה עושים כשצריך להשתין. הרבה מאוד פוסטים על תזונה, וכן תזונה בתחרויות כשרציתי לתאר את התהליך שאני עובר לקראת חוצה ארץ – תהליך שכאמור לא הושלם עקב הפציעה אבל עדיין נתן לי מספיק זמן לתכנן וללמוד על קפאין ותכנון השתיה שלי לאולטרה.

נראה לי שהדבר המיוחד ביותר בכל זאת השנה היה מה שחברים עשו. מיטל עמדה במילתה ועשתה טריאתלון אילת ראשון. תמיר ופורטו במרתון ראשון שלהם. הלוטמים, מיטל, אורן, שירי ואמא רצו את מירוץ נייקי, שירי כבר על גבול החצי מרתון שלה – והלוטמים נהנים מריצות שטח יותר ויותר. בכלל הטרנד בשנה האחרונה אצל רבים מרוכבי השטח היה לעבור לריצות, אפילו תערוכת האופניים נקראה השנה תערוכת אופניים וריצה.

אם כבר מדברים על טרנדים, מרחקים קיבל בוסט מטורף והוא הדה פקטו אתר ריצת האולטרה בישראל – לראיה אפשר לראות את כמות סיפורים שנכתבו על חוצה ארץ – בעיקר בגלל העבודה המצויינת של אביב – אבל גם בזכות הקהילה עצמה שתמכה, אהבה וכתבה.

אז מה עוד היה לנו כאן? טרנד הריצה היחפה הגיע גם אלי, ניסיתי ריצה יחפה וניסיתי ויברם ואהבתי את שניהם, למרות שלדעתי יש שונות גדולה – וגם כתבתי על זה כאן ובquora. כתבתי על ריצות בחורףבקיץ ובחום, וכמובן על רכיבותנפילות ואירועים כאלה ואחרים.

בסיכומו של ענין אני מרגיש טוב. לא היו אירועים מיוחדים, אבל זה הכל יחסית. אני כבר לא סופר ריצות של 50-60 ק"מ כאירוע ששווה לדבר עליו, ואולי גם זה אומר משהו. השנה הייתי עסוק מאוד בדברים אחרים, בראש ובראשונה עם תמר, אבל גם עבודה חדשה, ועכשיו סטארטאפ, חברים וגדילה אישית. במקביל למדתי הרבה על הספורט, על עצמי ועל מקומו של כל התחביב הזה בחיים שלי. אני מרגיש מוכן להסתער על 2011 בראיה שונה. נראה מה יהיה.

שנה טובה!

חוזר לשטח..

מאת ליאור | תגובות (4) | טרקבקים (0)

אחרי שבועיים של ריצות (בעיקר) וקצת רכיבות כביש, התגעגעתי לשטח.. לסינגלים, לטכני, לירוק, לחברים. ההרגשה החופשית והאנדרנלין של רכיבת XC (או AM כמו שהיום קוראים לזה).. ולכל סופ"ש יש, כמו שאומרים אצלנו, שבת.

6:30 בברקן, אילן מודיע לי, ואני שם בזמן. צוות המובילים כולל את הלוטמים וצחי, צוות המובלים כולל את אילן, ספרוקט, אופיר ואני. ממש כמעט כל החבורה. מתארגנים לאט ויוצאים לכיוון מענית מזוית שאני לא מכיר.

הסינגלים זהב, פלטינה. הברמים פשוט מכניסים אותי פנימה באחיזה אוהבת וזורקים אותי במהירות החוצה, אני מרגיש קצת לא מחובר, לא משהו שמישהו ישים לב אליו אבל הפניות שלי לא מדוייקות, חסרים 5 ס"מ פה, 2 ס"מ שם.. 40 דקות או שעה אח"כ הכל מתאפס. זה כמו לרכוב על אופניים.

https://web.archive.org/web/20081216114717if_/http://maps.google.com/maps?q=http:%2F%2Ftrail.motionbased.com%2Ftrail%2Fkml%2Fepisode.kml%3FepisodePkValues%3D7218884&ie=UTF8&t=h&ll=32.459358,35.034734&spn=0.030781,0.030365&output=embed&s=AARTsJojhi3M-MWOGVsoBAj5o4u07OFtJA
View Larger Map

אם מישהו מוכן לתת כאן את שמות הסינגלים, זה יהיה ממש נחמד