4 בבוקר, מתעורר בבית. כולי אנרגיה והתרגשות. השעון מכוון ל4:20 אבל אני כבר על הרגליים. בפעם הבאה שאני אחזור לכאן זה יהיה עוד 32 שעות.
הכל מוכן כמובן. רשימת הציוד לאתגר הוכנה מראש, ומולאה לפי כל הפרטים. אני רק צריך לקום ולצאת. מכיוון שאני עובר דרך זהר לקחת את האופניים שלו אני יוצא קצת מוקדם, אבל לא הרבה יותר, משום שזהר גר 10 דקות ממקום האירוע – דבר שיתברר כיעיל במיוחד גם בהמשך. ארוחת בוקר (ראשונה) של שני טוסטים עם דבש, הארוחה החביבה עלי לפני תחרויות כבר שנים, ואני בחוץ. קפה בארומה ויתקין, כמובן, כי חייבים.
6:15 אני כבר במקום, פוגש את נמרוד שבדיוק מגיע להתחיל לארגן את הדברים. כן, התדרוך נקבע ל8:00 אבל ראובן הורה לכל הקבוצה להיות כאן ב6:30 כיאה לקבוצה רצינית. קרן מגיעה קצת אחרי, ואני מתחיל לארגן בזריזות את הדברים. אנחנו אמורים לסחוב את כל הציוד פרט לציוד האופניים עלינו תמיד (רוכבים עם נעלי הריצה מחוברות לתיק אם יש נעלי רכיבה), אז יש לחשוב ולתכנן די הרבה בסידור התיק: מה יוצא מתי, קלות ההוצאה, הגנה מהמיים וכו. כשאני מוציא את ציוד הריצה מהאוטו אני מגלה פרט מענין: הבאתי את נעל ימין של הקסקדיה שלי, אבל את נעל שמאל של הסולומון – לא יודע איך בדיוק הצלחתי. אני חושב שיהיה אפשרי לרוץ ככה, אבל עדיף שלא. שיחה זריזה לזהר שבדיוק חוזר מריצה ומתברר שהוא נועל אותה מידה כמו שלי, וגם לו יש קסקדיה 4. הוא מוכן בטוב ליבו להלוות לי אותה – ושוב יש לי זוג שלם.. זהר גר כאמור שתי דקות מהמקום ואני קופץ אליו. מזל. לשמחתי שום דבר אחר לא היה חסר בהמשך הדרך.
אני מגלה שלאופניים של זהר אי אפשר לחבר את תיק הרכיבה שלי, וקצת מתבאס. יש לי שם ציוד לתיקון אופניים שלא בא לי לסחוב עלי כל הזמן, פנימית 29" חלופית ועוד כמה שטויות. אסף וראובן מגיעים, ואני רואה שלאסף אין תיק אוכף. שואל אותו אם אכפת לו להרכיב את שלי, אבל הוא מסרב. הוא השקיע 1400 ש"ח כדי להוריד 140 גרם מהאופניים ולא רוצה שהתיק יפריע לו "בזרימה". נו שווין. רוכבי כביש ותסביך המשקל שלהם. בסוף אני מאלתר משהו ומצליח לחבר את התיק, ואח"כ עוד לוקח מנמרוד אזיקון ומחבר אותו טוב יותר. זה עובד.
האירגון מתחיל וההתרגשות גוברת. לוקח מראובן קצת ציוד כדי שהמשקל שלו לא יהיה רצחני (הוא בא עם תיק של 10 קילו, לא ברור בכלל עם מה.. התיק שלי שוקל בערך 5 קילו, מתוכם 3 ליטר מיים), אבל לא הוא ולא קרן (שבאה עם תיק שלא הייתי סוחב למכולת.. כולל ציוד חובה למירוץ 24 שעות כמו בושם, דאודורנט, ושאר ציוד השרדות) מסכימים שאני אקח מהם הרבה דברים. נראה לי שזו טעות, משחקי כבוד וגאווה שכולנו מכירים וכולנו עושים, אבל הם לא תמיד יעילים בחיים והרבה פחות לפני מירוץ של 24 שעות. מצד שני, יש לנו קצת ריצה, קייאקים ועוד לג של ריצה אחר כך, ואני מקווה שאחרי הסבב הזה שניהם יתאפסו. התיק מוכן, הגוף מרוח היטב בכל מה שצריך כדי שלא תהיה שפשפת באף מקום, אנחנו מקבלים אפוד זוהר עם לוגואים של הספונסרים, והולכים לתדרוך.
מילה על הספונסרים באירוע. פיוניר השקעות, קולומביה וכמובן עז הרים עצמם – שהתגייסו וגייסו חברים, משפחה ושכנים למשימה. אני מבין את הסכנה בספינסור, לתת הרבה כסף לאירוע שיצליח פחות, או יותר, האם הוא יגיע ויגע באנשים הנכונים למותג, האם השם והמותג ירוויחו וכדומה. ספינסור, במיוחד של אירועים קטנים (לא חוכמה לספנסר את ריצת הלילה של תל אביב, לדוגמא) תמיד צריך להיות מוערך, לדעתי. אבל לספנסר אירוע כזה, פיילוט של 24 משתתפים בלבד, אירוע אתגרי שפונה לקהילה מאוד מסויימת, מגיע לחברות האלה כבוד גדול במיוחד, ותודה. אז הנה. וגם קיבלתי כובע של קולומביה.
אם כבר מדברים על הקבוצות שהגיעו, אז קצת הסבר. במירוץ אתגרי חובה להגיע בקבוצות של ארבעה, אבל זה לא מרוץ שליחים. כולנו חייבים להיות יחד כל הזמן, לא להתרחק יותר מ50 מ' זה מזה, וכולם חייבים לעשות את כל המשימות וכל הדרכים הקשות. מותר לעזור אחד לשני (בכלל, עזרה היא ערך עליון במירוץ ואם מרשל תופס אותך לא עוזר למתחרה בבעיה מקבלים penalty. עוד על נקודות אחר כך). יש שתי קטגוריות במירוץ, מעורב (אם יש לפחות אישה אחת) וגברים. אין קבוצת נשים בלבד. אולי אם אני אכתוב את זה שוב מישהי תתרגז מספיק כדי ששנה הבאה תהיה קבוצת נשים. אז הנה. יש קטגוריה מעורבת וקטגורית גברים. תרימו את הכפפה.
יש קבוצות מאוד מעניינות בתחרות. מכיוון שזה פיילוט, עז הרים ופרו ספורט בחרו קבוצות מיצגות, פחות או יותר, של כמה סוגי מתחרים. יש קבוצה של מקצוענים שעשו כבר תחרויות כאלה בחו"ל, יש קבוצת אצנים (אנחנו!), יש טריאתלטים, יש מדריכים מקנטרי ג (לדעתי הקבוצה המפתיעה ביותר בתחרות), וכו'. רוכבי שטח לא יוצגו, לצערי, לדעתי כי קשה למצא רוכבים שגם רצים. אם היינו באים בקבוצת הסינגל ספיד, היינו משאירים כאן עשן. עשן אני אומר לכם.
התחרות בגדול מאוד פשוטה. יש קצת יותר מ30 נקודות פזורות בשטח, ואנחנו צריכים למצא כמה שיותר. בדרך אנחנו אוספים נקודות עונשין, ומי שמגיע הכי מהר עם הכי קצת נקודות עונשין מנצח. נקודות עונשין מקבלים על על כל פיספוס של נקודה, כשלון במשימה, התרחקות יותר מ50 מ' וכדומה. אה, ועוד משהו – אם חבר קבוצה פורש, מקבלים הרבה נקודות עונשין. כל עוד אנחנו מינימום שניים עוד אפשר להמשיך, אבל אי אפשר להמשיך לבד. רק קבוצה אחת המשיכה בזוג (ניחוש אחד מי!), וכל הקבוצות סיימו.
מעבר לחוקים האלה, מותר לעשות הכל. מותר לעצור לישון אם רוצים או אם מרגישים שקצת שינה ומנוחה עדיפים על עוד נקודה או עוד הישג. יש זמני cut off, שבהם אם המארגנים חושבים שאתם יותר מדי מאחור הם משנים את המסלול (לנו קיצרו את נקודות 11-13 כי הגענו ל10 באיחור רב מאוד). במקרה הזה אני לא יודע אם מורידים נקודות ממש, או שסתם מפסידים נקודות על הנ"צ שפיספסנו. בכל מקרה זה לא טוב.
מבחינת ניווט, מקבלים דף "תיאורים כתובים" של כל הנקודות. אלה התיאורים הטקסטואליים של כל נ"צ ("על העץ הקטן", "מאחורי פח הזבל" או במקרה אחד מאוד מיוחד "על גדר של מטע עצי זית", עוד פרטים על המשפט האחרון בנקודה 18 המקוללת). כל כמה נקודות מקבלים מפה של האיזור הספציפי בו מופיעות הנקודות הבאות, וממשיכים איתה עד נקודת האיסוף הבאה, שם לרוב מחליפים מריצה לאופניים או להיפך, מקבלים משימה למלא (אתגר, פאזל, חידה), מיים, מפה חדשה, ויוצאים לדרך. לא היתה מוזיקה. חבל 
עד כאן מנהלות. הבנתם את התחרות. גם אנחנו. התמרחנו, הכרנו, תודרכנו. אפשר לצאת כבר לדרך?
(הערה: קרן כתבה על המירוץ כאן, אם אתם רוצים לקרא)
חלק 1 – מירוץ אתגרי – הבוקר שלפני
חלק 2 – מירוץ אתגרי – היום
חלק 3- מירוץ אתגרי – הלילה
חלק 4 – מירוץ אתגרי – הבוקר