מרחבי הכינרת..

יום כייף IBMי הביא אותי עם האופניים ליומיים של מנוחה מול האגם הנעלם שלנו. אין כמו סיבוב XC טוב כדי לנוח ולהתחיל את השבוע בקלות, ביום שלישי. VOLO הסכים במהרה לקחת אותי לסיבוב הבייתי שלו – ויקום מי שיגיד שהWEB 2.0 הזה לא עושה פלאות..

המרחבים פשוט אין סופיים. מסלולי XC כמעט מושלמים, הכמעט מגיע בגלל שאין סינגלים, והאדמה די טרשית בחלק מהמקומות, אבל בקטנה. שדות צהובים מכל עבר (מענין איך זה בחורף..), הרים ברקע, בקר מסתובב בכל מקום, ושקט, שקט מאוד.

Image026

יצאנו מעין דור (תמונת לווין), דרך גיבעת המורה (בלי לעלות למעלה, לצערי.. כי VOLO מספר לי על עלייה מסתורית שרק אייל המלך הצליח לעלות..), לכיוון מצפה ששכחתי את שמו, שם קיבלתי שיעור מולדת קצר והרבה מנוחה לנפש.. נוף שפשוט מבקש ממך להשאר רק עוד קצת.. עוד קצת..

Image027

סה"כ רכבנו 50 ק"מ ב3:21:10 שעות (נטו 3:02:43 שעות, או 90.8%, רכיבת XC קלאסית).. כדי להוכיח את מוטיב האפיק, רכבנו 1:23:57 בעליה (41.7%) ו-59:46 דקות (29.7%) במישור (!)..

time

וככה זה נראה ללוינים של גוגל:

https://web.archive.org/web/20080604091926if_/http://maps.google.com/maps?q=http:%2F%2Ftrail.motionbased.com%2Ftrail%2Fkml%2Fepisode.kml%3FepisodePkValues%3D5845100&ie=UTF8&t=h&ll=32.624674,35.44939&spn=0.063073,0.144772&output=embed&s=AARTsJp0E1SXD75cr-y6zHLJX3XVVaxWsQ
View Larger Map

מהיר ועצבני, אבל קצת פחות מהיר, וקצת פחות עצבני..

מהיר ועצבני – רכיבות שבת בבוקק כשממהרים לחזור הביתה, נותנים שעתיים בכל הכוח ומקפלים. לרוב הרבה יותר מדי מוקדם (כהגדרה), הרבה פחות מדי חימום (כהגדרה), אבל הרבה הרבה יותר ממצה.

היום משהו ברמת המהיר והעצבני לא ממש התחבר, לפחות לי. בקושי קמתי בבוקר (נו, בכל זאת 5 בבוקר), בגלל שאחרתי לא עצרתי לקפה (!) בארומה, וכמעט נרדמתי על הכביש. אקסטרים. גם ההתחלה שלי הייתה איטית, מה שגרם לאיחור קל של 15 דקות ב"זינוק", ולחץ מתון לתת בראש ברכיבה..

אילן, יואב, פורטוגלי, אסי הקלאסי (שהביא אותה בגירית עם איזה תירוץ על מעבר דירה או משהו כזה) ואיתי – רכיבה רעה לא יכולה לצאת משילוב כזה.. התחלנו בסיבוב היער הקסום, ירדנו בשביל ישראל על לעליה הרצחנית,

Image026
Image027

ירידה דרך הסינגל השילגי משהו (תמיד מזכיר לי סקי)..

Image030

והלאה דרך כרם מהר"ל לאפי ליידי.. עלייה דרך הקמיקשה הקלה, הלוך חזור על הגוזמת. והלאה הביתה.. דרך המסלול חזרה שהופך להיות קלאסי לסיום: האנדרטה ועלייה חזרה דרך היער הקסום. חלום.

בניגוד לציפיות משהו מאוד זורם באדמה היום. חשבתי שתהיה דרדרת מטורפת, אבל הכל פשוט קל יותר. חוץ מהחום, שמספר לנו שהקייץ כבר כאן, ואי כברו מזיע עם היציאה, ב7:00..

סה"כ רכבנו 2:10:24 שעות, אבל מתוכן נטו 1:38:33 (75%). עצבני זה לא היה. עליות 45:22 דקות (35%), וירידות 35 דקות (27%), מה שאומר שרכבנו קצת יותר לאט בירידות.. או הרבה יותר מהר בעליות..

height

אבל הרופק בממוצע 139, מספר כנראה שפשוט רכבנו לאט.. וחוץ מכמה קפיצות קטנות לדופק גבוה, בעיקר בטיפוס לקמקיזה, היה די רגוע. בשבילי זה היה בדיוק בסדר.. אני משתדל לתת את השבוע האחרון בכל חודש ברגוע, כדי לתת איזו סימול של סייקלים לרכיבות שלי.. ובכלל, הריצות הורגות אותי..

hr

ולמי שרוצה קצת מפות וGPS:

https://web.archive.org/web/20080604091926if_/http://maps.google.com/maps?q=http:%2F%2Ftrail.motionbased.com%2Ftrail%2Fkml%2Fepisode.kml%3FepisodePkValues%3D5801570&ie=UTF8&t=h&ll=32.647652,34.976078&spn=0.031223,0.032373&output=embed&s=AARTsJr8RAttBvDi-Eg1thJ80-zdsWhjiw
View Larger Map