לכל אדם יש סגנון. עמידה, הליכה, ריצה. לכל אצן יש סגנון ריצה. ידיים, תנועה וכפות רגליים מכתיבות את איכות הריצה שלנו, את מידת העומס על השלד ועוד. בחירה נכונה של נעל ריצה עוזרת לנו למזער את העומס הזה, למנוע פציעות, שפשפות, כאבים ועוד צרות.
אחד הדברים החשובים הוא ההבנה של תנועת הרגל בזמן הנגיעה בקרקע. אצנם מתחילים נוטים לפגוע עם העקב (מה שמעמיס את הברך), ומצריך תיקון (או ריכוך) בקצה האחורי של הנעל. ככל שמתקדמים בריצה התנועה הופכת יותר ויותר "קידמית" ואנו זקוקים לתמיכה באיזור כרית הרגל.
בנוסף למיקום הראשוני של השיכוך, התנועה המדויקת בזמן הנגיעה באדמה חשובה. התנועה הזו נקראת פרונציה (pronation), משום שצורת הנגיעה הטבעית היא מעין קשת מהחוץ אל הפנים. יש שלוש קטגוריות כלליות בהגדרת התנועה הזו: ניאטרלי, סופינציה (קריסה חלקית – קריסה החוצה) ופרונציה (קריסה עודפת – קריסה פנימה).
ריצה ניאטרלית – כשהחלק החיצוני של העקב נוגע בקרקע והרגל מגיעה, במעין קשת קטנה לכיוון פנים הגוף, עיקר הספיגה מתרחש כשהרגל כולה על הקרקע והגילגול הזה מפזר את הכוח של המשקל והריצה. בסוף הקשת כרית הרגל נותנת את הדחיפה להמשך הריצה. נעליים לסוג כזה של ריצה רק מיצבות (stability) עם ריכוך קל לקשת של הרגל.
סופינציה (קריסה החוצה) – החלק החיצוני של העקב נוגע בקרקע אבל זוית הקשת פנימה נמוכה מדי, ולכן אימפקט הפגיעה מרוכז בחלקים קטנים יותר של כף הרגל (החלק החיצוני). הדחיפה בסוף הצעד מרוכזת בחלק החיצוני של הרגל. נעליים המותאמות לסופינציה הן ללא תוספת יציבות בפנים הרגל ומעודדות את הרגעל לפנות פנימה בקשת, וע"י כך מחלקות את העומס בצורה שווה יותר.
פרונציה (קריסה פנימה) – החלק החיצוני של העקב נוגע ראשון שוב, אך הקשת של הסיבוב חדה יותר, לרוב מכיוון שלעקב יש בעיה ליצב את הגוף, וספיגת הזעזוע אינה טובה מספיק. בסוף הצעד רוב הלחץ של הדחיפה נופל על הבוהן והאצבע הגדולה. נעליים המתקנות פרונציה נקראות שולטות תנועה (motion control) והן מונעות את התנועה פנימה