חזרה לאימונים – תמיד תהליך כואב

להגיב

לאט לאט, כשהפציעה שלי הולכת ונעלמת (סבלנות! סבלנות!), אני מתחיל לחזור לכושר. הכל כואב בכל רכיבה – כולל הכבוד האבוד כשאני אבוד שם מאחור – כשאני מנסה לתאר את תמיד נראה לי שכאב המאמץ הוא אותו כאב רגיל, אלא שהפעם ההתאוששות קשה יותר, והריאות שורפות יותר, והחשוב מכל.. ההרגשה הטובה כמעט לא מגיע. האם ככה מרגישים אנשים חדשים בספורט?

שני הדברים היחידים שמחזיקים אותי בתמונה הם החבר'ה – כיף להיות שוב ברכיבות של הקומונה הטובה בישראל, יחד עם אנשים חדשים וקצת פחות פרצופים מוכרים אבל אותה רוח שנשארה, וכן הידיעה מנסיון עבר שתוך שבועיים עד שלושה אני אמור כבר להרגיש הרבה יותר טוב עם כל זה.

בנתיים, בין רכיבה לרכיבה, ריצות קצרות ומיאשות – לצאת מהבית לריצה של חצי שעה ולקוות שלא יכאב, זה נגמר עוד לפני שזה מתחיל אבל אני יודע שאסור לי יותר. השבוע הגעתי לשלוש ריצות, ואפילו לריצה אחת של 8 ק"מ. בשבוע הבא ארוץ 3-4 פעמים, גם כן 8 ק"מ, ואולי ריצה אחת של 10. עדיין בלי עליות ובלי שטח, אבל לאט לאט אני מקווה להגיע גם לשם.

בקרוב, אני חוזר. סוף סוף.

שברי מאמץ בעצמות המסרק (Metatarsal Stress Fracture)

  כואב. כואב ברגל, כואב לי בהרגשה. חודש לפני מירוץ חוצה ארץ אני נוסע לשלושה שבועות לארה”ב, צריך למצא דרך להתאמן – מוצא שלוש תחרויות (כל סופ”ש) מעניינות. נשמע טוב. עושה את הראשונה, 50 ק”מ ברדווד פארק ליד סן פרנסיסקו, והתחרות הולכת מצויין, פשוט מצויין. גם ההרגשה אחרי טובה, וביום לאחר אני רץ עוד 40 דקות על ההליכון בבית המלון. רציתי יותר אבל לא היה לי זמן. פשוט מרגיש טוב.

ביום שלאחר מכן מתחילה לכאוב לי הרגל, איפשהו באיזור האמצעי של החלק העליון של הרגל. אני זהיר. מנסה לרוץ וכואב מדי אחרי דקה. לא לוחץ, חוזר לחדר, מקווה שזה משהו קטן. אבל יום עובר, ועוד יום, ועוד – והכאב פשוט לא עובר. אני מתחיל להתסכל באינטרנט, ומזדעזע: נראה ומרגיש כמו שברי מאמץ בעצמות המסרק, וגם הסיבה הפופולרית ביותר, ריצה בירידה על שטח לא יציב – נראית הגיונית בתוואי השטח שהיה בתחרות. הזמן הממוצע לפתרון: 6 שבועות. ירייה בראש בחוצה ארץ.

אבל אני לא מאבד תקווה. בזהירות, אני משתמש בקרח כל יום, שלוש פעמים אפילו אם אפשר, אם לא – פעמיים. בכל רגע שאני מגיע לחדר ישר 10 דקות של קרח. אחרי שלושה ימים הכאב נעלם בהליכה. מנסה לרוץ – עוצר אחרי 3 דקות. ממשיך בתרפיית הריפוי.

עכשיו כבר שבועיים אחרי כמעט, הכאב לא נעלם. בהליכה לא מרגישים (כמעט), אבל אם אני לוקח צעד לא נכון זה כואב כמו גהינום. אני לא מנסה לרוץ.. יש לי עדיין תקווה קטנה שתוך שבוע אוכל לחזור לריצות שטוחות.. לרוב אני מבריא מהר. אם זה יתאפשר עוד יש סיכוי קל לחוצה ארץ, אם לא.. הלך.

מה הם שברי מאמץ של עצמות המסרק?

כאב באחת (או יותר) מהעצמות הארוכות בראש הרגל המתחברות לאצבעות (עצמות המסרק – Metatarsal).  לעיתים מלווה באדמומיות ונפיחות (לי היו שתיהן בהתחלה, עכשיו כבר לא).

התקווה

ריצה (הא הא) לד”ר דניאל פישמן לראות אם היא יכולה לעזור, הרבה קרח, מנוחה, מנוחה (+מנוחה) ותקווה שהריפוי שלי יהיה מהיר מספיק. גם אז, שבועיים שלושה של חוסר ריצה בתקופה הזו יכולים להיות רעים מאוד לפני ריצה כזו של 160 ק”מ.. אחרי כל המאמץ והאימונים, זה יהיה כואב מאוד.

סוג של.. כאב ספורט.. בריצה

כבר שנים, מדי פעם – לא לעיתים קרובות אבל מדי פעם – יש לי כאב מוזר ברגל התחתונה בזמן ריצה. לא כאב שחוזר, לא כאב שמתפתח – בריצה אחת ואז הוא נעלם. לאט לאט עם השנים מרכזתי מדי זה קורה וחשבתי שפתרתי את התעלומה – עד היום.

הכאב מרגיש כמו שריר תפוס מאוד, כמו תחושה שאתה מאבד כל גמישות, אבל לא כאב של עצם. הוא מורגש בחלק הקידמי-חיצוני של הרגל (לא כף הרגל) התחתונה – ובאמת כשהוא קורה אני מאבד את כל הגמישות בקרסול (במיוחד את היכולת לקחת את הרגל אחורה לפוינט או פלנטר פלקסיה Plantar Flexion), הריצה מתחילה להיות כבדה ובעיקר על החלק הקדמי של כף הרגל, ובמהרה עוד דברים כואבים. אבל זה כבר תוצאה של הכאב הראשון.

הכאב כל כך חזק שבשלבים מסויימים אני חייב לעצור, להרים את הרגל ולתת לה לנוח, לעשות מתיחות וכו'. כמה דקות, לרוב, וזה עובר. היום שמתי לב שכששחררתי את השרוך העליון קצת, הכאב הוקל. אחרי שאני חוזר לרוץ עדיין כואב, אבל פחות, אחרי כמה דקות פחות, ואחרי בערך 30-40 דקות הכאב נעלם לגמרי ולרוב יש לי ריצה חזקה אפילו.

האם מישהו מכיר את הכאב הזה? יודע מה הסיבות ואיך אפשר למנוע?