אימונים בקור

החורף כבר כאן, וחוץ מאשר אימונים מוגברים בחושך, המשמעות העיקרית היא גם אימונים בקור. בוקר, ערב, לילה, או אפילו יום – מתי שאתם לא קמים ויוצאים לאימון שלכם, קר יותר בחוץ מאשר מה שאתם רגילים אליו ומה שהיה רק לפני חודש או חודשיים. אמנם הקור שלנו הוא לא קור אמריקאי, אירופאי או קנדי, אבל בכל זאת לירידה של 20 מעלות יש השפעה על הגוף שלנו וכמה נקודות שכדאי לחשוב עליהן.

1. זיעה ואיבוד נוזלים: רק בגלל שקר לא אומר שאנחנו לא מזיעים ומאבדים נוזלים. בזמן מאמץ חום הגוף עולה וכדי לקרר אותו הגוף מזיע. כדי להשמר מהתקררות, במיוחד באופניים אבל גם בריצה אם יש רוח, כדאי לתת תשומת לב מיוחדת ללבוש שאתם לובשים: חולצות טרמיות נושמות ומנדפות זיעה וכמה שכבות של ביגוד הופכים להיות חשובים במיוחד. אם יורד גשם – שיכבה חיצונית נוספת שתפקידה למנוע מגשם לחדור פנימה עד כמה שאפשר. אם לא יורד גשם ויש רוח – מעיל רוח טוב שנושם.

2. עוד על איבוד נוזלים: בקור אנחנו מרגישים פחות צמאים, אנחנו לא רואים שאנחנו מזיעים ולא שמים לב לאיבוד הנוזלים דרך הנשימה – ועדיין אפשר להגיע להתייבשות – אז שימו לב ונסו ללגום משהו גם כשקר בחוץ, אולי לא אותה הכמות שאתם רגילים, אבל 300-400 מ"ל שתייה לשעה של מאמץ ולא הרבה מתחת צריך להיות בסדר. אל תשכחו לשלב שתייה איזוטונית אם אפשר באימון של למעלה משעה.

2. פחממות מאיזוטוני: אם אתם מתאמנים לריצות או רכיבות ארוכות וסמכתם על ממשקה איזוטוני כמקור עיקרי לפחממות וקלוריות – אל תשכחו לחשב את הכמויות מחדש מכיוון שאתם שותים פחות. אם ירדתם מ600-700 מ"ל ל300-400, דאגו לספק לגוף את הקלוריות ממקור אחר – הוא עדיין צריך אותן, ואפילו יותר מהרגיל.

4. פחממות באופן כללי: אם כבר אנחנו בקלוריות ופחממות – בקור השרירים שלכם צורכים יותר אנרגיה בקצב גבוה יותר כדי לפעול, ומשתמשים במאגרי השריר במהירות. אז חוץ מאשר תשומת הלב לקבלת קלוריות בזמן מאמץ, שימו לב למילוי המאגרים בין האימונים, במיוחד באותו חלון של 30 דקות לאחר מאמץ שבו הספיגה שלכם טובה יותר.

5. חימום! חמום, חימום? חימום השרירים חשוב בכל אימון – אבל בחורף צריך לשם לב במיוחד לשני שינויים: חשוב יותר לחמם את השרירים לפני מאמץ מתמשך ולא לדלג על הפעולה, ומצד שני – מסוכן יותר להתחמם כשהשרירים קרים יותר והסביבה גם היא לא עוזרת. אז מה עושים? 5-15 דקות של ריצה או רכיבה איטית, לפני החימום, ואז חימום ומתיחות בזהירות.

גמישות בקרסול – המאבק היומי שלי

התחלתי את הפוסט אתמול, כמו שהבטחתי לעידו מזור שפגש אותו בשיא העליבות, וקראתי לו "המלחמה היומית שלי". נראה שזה כבר שם לא כל כך מתאים, לאורו של יום, כשיש מלחמה אמיתית שם בחוץ.

אני גמיש יחסית – כמעט כל בדיקה אורטופדית מאז שהייתי בכיתה י' אמרה לי את זה. זה ברובו יתרון – זו אחת הסיבות שאני (כנראה) נפצע קצת פחות ומתאושש קצת יותר מהר. אבל גמישות היא דבר שצריך לעבוד עליו, ואם לא שמים לב, משלמים.

אחד המאפיינים של ריצה אצלי אחרי שלושה ימים שלא רצתי (אפילו בשיא הכושר) היא שאני מאבד גמישות בקרסול, והתוצאה המיידית היא כאב בחלק הקדמי-תחתון של הרגל, כמעט כמו shin splits אבל כאב שרירים. היום יחד עם הפציעה והקור, אני אפילו יותר רגיש. יצאתי לארוכה האחרונה לפני המרתון (רק עוד ארבעה ימים!), והרגשתי ישר שמשהו לא מסתדר שם למטה. אחרי שתי דקות כבר כאבו לי השרירים בקרסול, והריצה אמורה הייתה להיות כמעט שעתיים.

אחרי עשר דקות הכאב היה כבר בלתי נסבל. ניסיתי הכל – שינוי קצב, שינוי צעדים, לרוץ על מדרכה או על הדשא, לעלות, לרדת ולרוץ ישר.. זה רק התגבר. לבסוף כבר לא יכולתי לעמוד על הרגל יותר, שלא לדבר על לרוץ. עצרתי וישבתי על ספסל. ידעתי שהבעיה היא בגמישות  של הקרסול, ושחימום יכול לעזור.. אחרי דקה של מסג' ממש כואב הצלחתי להמשיך ללכת.. הלכתי עוד דקה שתיים וחזרתי לרוץ, לאט.

כאן מתחיל החלק המענין. כואב לי, אבל אני רוצה לרוץ את הארוכה הזו. אני מזהה את הכאב ואת הבעיה (אם אתם לא מזהים את הכאב אני ממליץ לא להמשיך לרוץ!) ויודע שהיא לא אורטופדית במהותה (ז"א אני לא פוגע בעצם, או מפתח דלקת) – אבל היא כואבת כמו גיהינום. אחרי המנוחה הכאב פחת, ואני רץ זהיר, זהיר, בקצב 6 דקות לק"מ.. עידו עובר עם האופניים ובדרך פלא מזהה אותי, נותן לי מפלט קצר של תלונות ושיחות על המרתון, על ה24 שעות שהוא הולך לעשות סולו – על דברים אחרים – וגם קצת להוציא עצבים.. שוב אני מתיחס לכל  המאבק הזה כאימון פסיכולוגי – מה אני עושה אם זה קורה לי בתחרות עצמה? עוצר? מה פתאום.

לשמחתי אני צודק, והרגל הולכת ומרגישה טוב יותר. אחרי 10 דקות אני כבר רץ בקצב של 5:30.. אחרי 5 דקות נוספות אני כבר ב5:00. את הריצה כולה (26 ק"מ) אני מסיים בקצב ממוצע עגול של 5 (ז"א שרצתי די הרבה מתחת ל5), ואני מרוצה. הריצה האחרונה עברה טוב ויצאתי מאומן יותר, ובטוח יות

אימון (ריצה ואופניים) בקור

עקב אחת התקופות הקרות ביותר שעברו עלינו (5 מעלות בת"א), רציתי לתת כמה טיפים והסברים על ריצה בקור, לכל אותם משוגעים שלא נותנים לשום דבר לעצור אותם..

  • שימו לב להיפוטרמיה – כן, זו ישראל, וכן, אנשים רצים וחיים במקומות קרים בהרבה, אבל גם כאן אפשר לקבל כוויות קור ולהכנס להיפוטרמיה אם לא נזהרים, יוצאים לאימון מוקדם בבוקר או בלילה, נרטבים מזיעה וכדומה.
  • לבוש – שכבות: שיכבה ראשונה סינטטית\טרמית, שתפקידה לדחות את הזיעה והרטיבות מהגוף. השיכבה הזו לא יכולה להיות כותנה משום שזו אוגרת את הזיעה ומשאירה אתכם רטובים וקרים יותר. החולצה צריכה להיות צמטדה לגוף ולא להיות "תלויה". השכבה החיצונית צריכה להיות מגינה מקור ורוח אם יש, אך עדיין נושמת במידה גבוהה (מעילי ניילון קשיח אמנם מצויינים נגד גשם ורוח אבל משאירים אתכם מאוד רטובים ומזיעים). אם ממש קר לכם אפשר להוסיף עוד שכבות מעל לפי הצורך.
  • לבוש – רגליים וידיים – עד 30% מחום גופכם יוצא דרך הידיים והרגליים. בארץ לרוב מספיקה כפפה אחת שנושמת היטב לאימוני ריצה, למרות שאפשר להוסיף עוד ככפה מעליה. בימים קרים באופניים כדאי שתיים בכל מקרה – כשהחיצונית היא קפפה מסיבית יותר שגם מגנה מנפילות וענפים כואבים..
  • בידקו עם הרופא שלכם – אויר קר יכול לגרום לכאבים בחזה והתקפי אסטמה. כדאי לדבר עם הרופא שלכם כדי לדעת אם אתם בסכנה.
  • אל תשכחו את הראש – עד 40% מחום הגוף אובד מהראש. כובע עוזר לחום להשאר בפנים. אם היום קר במיוחד אפשר גם להוסיף צעיף.
  • אל תשארו בבגדים רטובים – אם נרטבתם מגשם, בוץ או זיעה, החליפו לבגדים חמים ויבשים במהירות האפשרית. אם אתם יוצאים לרכיבה ארוכה כדאי לקחת אתכם בגדים להחלפה או לפחות חולצה תחתונה להחלפה.
  • שתייה – למרות הקור, אתם עדיין מאבדים נוזלים. אויר קר גם מייבש אתכם יותר מהרגיל, וכן אתם מאבדים נוזלים עקב קצב נשימה מוגבר.חשיפה לקור גם מגבירה את קצב יצור השתן בגוף.. כדאי לתת תשומת לב מיוחדת לשתייה נכונה במזג אויר קר.

האימון עצמו לא אמור להיות מושפע מהקור כל עוד אתם מצליחים לשמור את הגוף חם. אם ההצלחה שלכם חלקית, ההשפעות הבאות אפשריות:

  • היכולת האירובית המקסימלית יורדת
  • הדופק יכול להיות איטי יותר
  • האימון קל, כמות הדם שהלב מפמפם בכל פעימה נמוכה יותר. נראה שבאימון קשה הלב חוזר להרגלו.