הדיון התחיל דווקא ברגוע, כשחנוך דיווח על תחרות XC שהגיע אליה עם הSS.. מה שגרם לי לחשוב שאולי באמת התבגרנו מספיק כדי להתחיל להופיע בתחרויות רגילות עם הSS, בלי פודיום משלנו, בלי בלגנים. אנחנו והמכונות שלנו.
כשהקלאסי קיבל את זה כהרמה להנחתה וטען ש"קומונה שסינגל ספיד זה מעיין נכות שיש להתפאר בה בכל תחרות אפשרית", ונפתח דיון בענין, שלא כולו ברור לי, מכיוון שהיתה הסטוריה נסתרת קצת בשבילי עד עכשיו.. אם אני מנסה לסכם את מה שהבנתי, אלו היו המחשבות\טענות:
- הרבה אנשים מתנגדים לפודיום מיוחד לרוכבי סינגל ספיד
- סינגל ספיד צריך לרכוב, ולא לדבר – לא צריל לעשות בלגנים
- לא להיות אליטיסטים – לא צריכה בעיה לאפשר לגיריות לרכוב איתנו, או לחשוב שאנחנו יותר חזקים
אז למה מתנגדים לפודיום? לא ממש ברור לי. שמעתי (משני אנשים שונים) שסינגל ספיד זה לא כמו "נכים" או נשים שמקבלים פודיום משלהם, משום שזו החלטה שלנו לרכוב בלי הילוך. אבל זה נראה לי קצת לא לענין – אולי נעשה פודיום אחד ל10 ק"מ ריצה ול-8? מי שרוצה לרוץ 10 – בעיה שלו. מה ההבדל?
ברור שאני מגזים, אבל לא יותר מדי – לטעמי סינגל ספיד היא קטגוריה שונה פעמים רבות, ולפעמים בכלל לא. תלוי במירוץ, תלוי בסביבה, תלוי באנשים. בתחרויות ארוכות, מרתונים וכדומה – לדעתי זו קטגוריה בזכות עצמה, משום שמרתון היא תחרות של אתגר סיום – ולא אתגר מהירות. המטרה, האופי, הזמן – הכל שונה, ולכן גם הקטגוריות. במירוץ XC, אם אני בא עם סינגל ספיד, אז זה בשבילי בלבד, ואני לא מצפה לקטגוריה משלי – יותר מזה, אני אפילו מעדיף להשתתף כחלק מהשאר, ונראה מה יהיה.
אני לא הולך יותר מדי להתייחס למה שקורה בחו"ל. היו כאלה שאמרו שבחו"ל זה לא נהוג, בלה בלה בלה. זה גם לא נכון וגם לא רלוונטי. תתעוררו חבר'ה – אנחנו לא חו"ל.
ומה בעד פודיום מיוחד?
- להביא אנשים – פודיום לסינגל ספידרים מביא יותר סינגל ספידרים. פשוט. אני לא אוהב שיוכים לקבוצות לרוב, אבל העובדה שכולנו יושבים בקומונה אחת קטנה בתפוז ומפמפמים אחד לשני על תחרויות מביאה הרבה פעמים לתוצאה שהרבה מאיתנו באים. בVC זה אולי לא ממש משנה בכמויות, אבל ב24 שעות פשוט לא היה מירוץ אם לא היתה באה הקבוצה של הסינגל ספידרים.
- לעשות קצת רעש – חלק מהאנשים בקומונה פשוט עושים רעש. פעילים בקומונת אחרות (AM, כביש, טריאתלון וכמובן הקומונה אחות 4″), מוכשרים, ובעיקר – אוהבי בריות. הם באים ועושים שמייח. לא הסגנון שלי אולי, אבל עובדה בשטח. למה לא לעודד? למה להביא רוכבי עילית מחו"ל נראית מטרה טובה אבל לעודד את המקומיים לא בא בחשבון?
הנקודה השנייה מביאה אותי ל..
סינגל ספיד צריך לרכוב, ולא לדבר – לא צריל לעשות בלגנים
זה נראה לי ביטוי לאישיות יותר מאשר ביטוי לסוג האופניים. יש אנשים רעשניים, דברניים, או סתם מושכי תשומת לב (ואני אומר את שלושת התיאורים האחרונים ברוח הטובה ביותר.. שלא תהיה טעות) ויש כאלה שלא. מי שמתחרה רואה את כולם בכל מקום, בטריאתלונים, באופני כביש, בריצה, ובאופני הרים. למרבית הפלא (!) יש אנשים כאלה שגם רוכבים סינגל ספיד. מה הקטע? צריך להשתיק רק בגלל שאנחנו רוכבים שונה? לדעתי דווקא מי שחושב ככה רואה את הרכיבה חסרת ההילוך כדבר שצריך להתייחס אליו אחרת(בייראת כבוד?), ולא מי שמתייחס לרכיבה כדבר שאנחנו פשוט עושים.
על אליטיסטיות וחברים
אליטיזם (לפי וויקיפידיה):
אליטיזם היא אמונה או גישה הגורסת שאליטה—קבוצה מצומצמת של אנשים המחזיקה בייחוד מסוים מצד כישוריה או מוצאה—היא היחידה שדיעותיה או שאיפותיה צריכים לזכות ביחס רציני, או שחברי האליטה הם היחידים הראויים לשלוט. המחזיקים בתפישה אליטיסטית סבורים כי ייחודה של קבוצת האליטה והיותה היחידה הכשירה להחליט ולשלוט צריך להקנות לה זכויות יתר או סמכות מיוחדת, שאינן צריכות לעמוד לבחינה או ערעור על–ידי הרוב שאינו נמנה עם האליטה.
נראה לי אישום קצת מוגזם. אני לא יכול לדבר בשם הקבוצה, אבל אני יכול לכתוב מה אני מרגיש. כתבתי בקומונה:
אני כן מעריך מאוד את החבר'ה שרוכבים כאו בקומונה, שפשוט באים לרכוב חזק, לא כי שופוני, וכאן תרשה לי לאמר על ראש הגנב בוער הכובע, לא מענין אותי מי חושב מה על איך שאני רוכב, אני רוכב הכי חזק שאני יכול, וזה כל מה שאני יכול. אם יקרקעו לי את הטוסיק לא יזיז לי כהוא זה, ואם אני אקרקע טוסיקים אחרים אני אשמח, אבל לא כי הראתי למישהו ולא כי אני נכה, אלא כי הצלחתי.
אני כאן בגלל האופי, לא בגלל הרכיבה. זו אחת הסיבות שאני לא בפורומים אחרים של אנשים חזקים לא פחות. אני כאן כי יש לנו רכיבות מדהימות מאוד (הלינק האחרון לא היה בהכרח סינגל ספידרים אבל היום הם כבר כן..). אין לי בעיה עם הגאווה הזו שאני מרגיש, אין לי בעיה עם הכבוד שאני רוכש להישגים החיצוניים של החבר'ה, לפורטו (מקום 7 בFelt Da Speed Challenge, פעם ראשונה על אופני כביש) ואייל ואילן (שני ושלישי בסופר D, אני לא מדבר על המרתונים, כי זה מהקומונה השנייה) וכו'. למה צריך להחביא את זה? מה הבעיה בדיוק?
בקשר לרכיבה עם גיריות, מתחילים, קצבים וכדומה: לא הייתי מודע שיש את הקטע הזה. כל עוד לא מגזימים, אני מוכן לרכוב פחות או יותר עם כל אחד. מדי פעם אני רוצה משהו אחר, ואז אני רוכב עם קבוצה סגורה יותר, אבל בשביל זה המציאו החרשה..
ולמרות כל זה..
יש כאן רגשות מעורבים, חוסר הסכמה, מחשבות לכאן ולכאן. יש הרבה קומונות אופניים וספורט, ולא ראיתי והשתתפתי בקומונה שבה חוסר ההסכמה היה אדיב, מכובד, לא אישי, ובמקום כמו המיני ויכוח הזה. אז אני אנסה להפסיק להשתפך אבל המון תודות לאסי שמוכיח שהוא קלאסי 
ותודה על הבדיקה העצמית שאתה מעורר.. לפחות בשבילי.
