נראה שרק רגע עבר מאז האולטרא מרתון, אתגר הפרה והוולוו צ’אלנג’, מהרגע שחשבתי שלשנת 2009 כבר עשיתי מספיק, והנה יש הכרזות נוספות, 100 ק”מ אפשרי, צ’מיצ’ורי 2 (אל תחפשו, לא השתתפתי בראשון) ואולי מסע של 400 ק”מ ברחבי ישראל.. והחודש-חודשיים של המנוחה (אלעק) עברו.. אני נכנס חזרה לתוכנית האימונים.
השנה אני מתכנן משהו קצת שונה. יותר רגוע במספר, יותר ארוך בכמות. במקום שניים שלושה אימונים ביום, משהו כמו 5 אימוני ריצה ארוכים ו2 אימוני רכיבה. אולי יהיה יום חופשי ואולי לא, אבל כל אימון יהיה פשוט ארוך יותר.
בריצה אני מתכנן הפעם לרוץ כמה מרתונים וכמה ריצות של 60, אולי אפילו 70, לקראת המירוץ במרץ 2010. האופניים יהוו כלי אימוני – משהו להזיז את הרגליים בצורה שונה מאשר ריצה, וכמובן – להוסיף ענין, להפגש עם החבר’ה של הקומונה הכי טובה בעולם.
בכל זאת, אני מתרגש. יש מטרות חדשות, יש תוכנית אימונים שנבנית לאט לאט (רכיבה ביום שלישי ושישי, ריצת שטח בשבת, יום רביעי של כאב), יש הרבה דרכים לחצות ואתגרים חדשים לכבוש.. ויש רק את ההתחלה, מי יודע איפה יהיה הסוף?