ריצה עם חידוש – בן שמן במלא הדרו

גם אחרי שנים של ריצות, ישנן ריצות שמלמדות אותך משהו חדש. לרוב איזה משהו קטן שמשתנה ומוביל אותך למקומות חדשים שלא היית, או סגנון חדש, או שותף לריצה. לאחרונה יש לי די הרבה שינויים כאלה: לרוץ עם שותף אחרי שנים של ריצה לבד, ההבנות של חשיבות הריצה עם מוזיקה, ריצת שטח ועוד..

הבוקר בריצת הסיבולת של יום שישי, הפתעה. לכאורה (טוב, נו, לא רק לכאורה) ריצה קשה.. 4 שעות עם זהר, לקום ב4 בבוקר.. חם ולח בחוץ.. אבל זהר מבטל, אני עובר לבן שמן כדי לסיים מוקדם יותר.. חושב להתחיל לפני 5 בחושך ולראות איך זה לרוץ עם פנס בלבד.. וללמוד משהו חדש.

אחרי 20 דקות של ריצה, כשאני עוזב את איזור הכביש ונכנס ליער, אני מבין משהו מענין. כנראה אני לבד ביער. לפחות אני מקווה. במצפה לא היו רכבים, ושקט מוחלט מסביב. חוגגי הלילה כבר הלכו, מאות רוכבי ואצני הבוקר לא הגיעו עדיין. יש לי שעה לבד, אני ובן שמן. ההרגשה משכרת.

5 דקות אחרי זה, הIPOD שלי מפסיק לשדר לאוזניות. בהתחלה אני שומע רק באוזן אחת, אחר כך בכלל לא. אני שונא את האייפוד הזה. מנסה להלחם בו קצת, ואז מוותר. הולך לרוץ בלי מוזיקה.  יש לי עוד שלוש וחצי שעות.. זה הולך להיות מענין.

התפקיד הפסיכולוגי בריצה מאוד מענין. אם אני יוצא לריצה של שעה וחצי, אחרי שעה ועשרים אני מתחיל להתעייף. אם אני יוצא לשעתיים וחצי, אחרי שעתיים, ואם לארבע, אחרי שלוש. ככה זה. בלי מוזיקה, מצאתי את עצמי מחכה לסוף אחרי 40 דקות, ויודע שיש לי עוד 3 שעות ו20 דקות להלחם עם עצמי ולנסות לשכנע "עוד קצת, עוד קצת". בסוף חשבתי לרוץ רק שעתיים ולסגור את זה, ואולי לרוץ עוד קצת בערב.. ובנתיים, להתרכז בריצה עצמה, השקט של בן שמן, בריצה לבד עם עצמי. לא לשקוע במחשבות על העתיד, רעיונות, תקוות וחלומות. לא לשקוע אלא לחיות את הרגע.

וזה עבד.

עברו עוד שלוש שעות עד שהתחיל להיות חם ורציתי שיגמר כבר. אבל רצתי את כל ה4 שעות (3:52 ליתר דיוק, אבל מי סופר), נהנתי מהדרך, ולמדתי משהו על ההנאה של הרגע, לחיות את העכשיו, להנות מהריצה. אחרי כל כך הרבה פוסטים על הנאה מריצה, מי חשב בכלל שיש לי עוד משהו חדש ללמוד על זה?

מסלול בבן שמן

את הריצה ניצלתי כדי לבדוק תזונה חדשה, את החטיף אנרגיה צ'אלנג' החדש. לאחרונה התחלתי לאכול בריצה, פשוט כי אין ברירה. אתם יכולים לקרא יותר בביקורת שלי בגיראפ, אבל בסופו של דבר השוקולד לא יושב לי טוב והווניל סבבה לגמרי.. הג'לים הרבה יותר מעניינים בגלל הגודל הקטן שלהם שמקל על העיכול, אבל אני אכתוב על זה ביקורת נפרדת בקרוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *